ראשי שבט "אריות" גדרות, שיצאו עם נציגי השכב"ג למשלחת לפינלנד בקיץ 2015, מסכמים חוויה מדהימה במקום מושלם!
יש אין סוף מילים, חוויות ורגשות שאפשר לשפוך כאן בניסיון לתאר שבוע מושלם, מקום מושלם ואנשים מושלמים.
אני רוצה להתחיל דווקא מהסוף ולשתף ברגעים הקטנים, בתחושות שהפכו את המסע לקסום.
כך נפרדנו, התמונה האחרונה מהמזח, הסירה האחרונה שעזבה את האי. המארחים, החברים החדשים שלנו, נושאים באושר את דגל ישראל ושרים Israel Israel we love you
ביום האחרון למשלחת, למסע, כפי שאנו מכנים את ההרפתקה, רגע לפני סיום אחת החוויות שללא ספק נחרטו לעד בזכרונם של שלושים וחמישה נערים ונערות משבט "אריות" גדרות וכמובן גם אצלנו, ראשי השבט, אספנו את כולם לסיכומים על החוייה האישית והקבוצתית. אין סוף חוויות ברצף, חוייה רודפת חוויה וקשת ענקית של התנסויות והכרויות עופפת אותנו, עצרנו לרגע לנסות לסכם תוך כדי תנועה, את חווית המסע לפינלנד ובעיקר את התחושות הרבות שלוו למסע.
מעגל תודות מרגש בהם כולנו שתפנו למי אנו אומרים תודה על משהו מיוחד שהאחר עשה למעני, מעגל שיתוף על מה למדתי על עצמי, על הקבוצה, מה לשמר ומה לשפר... ובמסגרת הסיכומים, הארנו את עיניי השכבגיסט"ים אל התמונה הרחבה יותר, אל המאקרו של המסע שלנו למחנה הקיץ הנפלא בהלסינקי, פינלנד. תיארנו להם איך כמעט מאה פינים שלא ידעו דבר או חצי דבר על ישראל או ישראלים, הפכו כמעט בין לילה לשגרירים גם הם. שגרירים שבביתם ובמעגלים החברתיים שלהם ידברו על ישראל באהבה ואהדה. מצרך נדיר בימינו במיוחד בקהילה האירופית. הארנו את עינייהם לכך שאנו, כל אחד מאתנו, מהווים שגריר של אמת ושל שלום. שכל אחד מייצג את עצמו, את השבט והתנועה ובעיקר את המגן דוד ופסי התכלת.
התחושה הייתה שהחניכים הבינו שהם השפיעו, שהם עשו הבדל, קטנטן, אך עשו הבדל ביחס של העולם לישראל. לצעוד בגאווה בנתב"ג בחאקי מלא ועניבת משלחת, ואף יותר מכך בשדה התעופה בהלסינקי. לעמוד למסדר בוקר על אי קטן ופראי ליד הלסינקי ולהניף אל ראש התורן את דגל ישראל שיתנוסס בגאווה כשנציגי השגרירות הישראלית שבאו לבקר אותנו באותו יום יצעדו אל המזח. להשתלט על המטבח של הפינים (שרחוק אלף שנות אור מהקולינריה שאנו מכירים ומוקירים) במסגרת ה"ערב הישראלי" שהחניכים העמידו ולהכין ארוחת ערב ישראלית שכללה פלאפלים נפלאים, שקשוקה של 200 ביצים, חומוס, סלט ירקות קצוץ, טחינה, פיתות על הסאג' המאולתר, תה עם נענע וכדורי שוקולד נפלאים בכמות ובאיכות שלא מביישת אף מזללה ישראלית. לראות איך הפינים הקפואים מפשירים ומחייכים מאוזן לאוזן כשצוות המטבח שלנו מגיש הרים של אוכל ישראלי משובח מעשי ידיהם של השפים הצעירים שלנו. תחת מעטה של מוסיקה ישראלית הפינים אף החלו לרקוד... ואם לצטט את המארח הנפלא שלנו, שבשקט בשקט לחש לי, ואני מתרגם ומצטט: "גם כשהפינים שיכורים לגמרי, הם לא משתחררים, רוקדים או שרים כך. קורה כאן משהו מיוחד". ואכן קרה כאן משהו מיוחד... האוכל, האושר, הילדים והחוויה חיברו בין אנשים זרים שלא היו ניפגשים, משפיעים ומושפעים כך, אילולא המשלחת לפינלנד.
אווירת השליחות האישית של כל אחד מהחניכים שללא ספק הורגשה, בריסון ואיפוק, באחריות אישית וקבוצתית, בהתאמה למארחים ולתרבותם וגם, בשני ביקורים חשובים נוספים. האחת הייתה שגרירת פינלנד בישראל שהזמינה אל מעונה בהרצליה את כל המשלחת לפני צאתנו לפינלנד, אירוח שהיה מרגש מאוד והשרה תחושה של חשיבות ורצינות. הביקור השני היה באי הקטן שלנו בפינלנד, כשסגנית הקונוסול, מלווה בבן ובת של דיפלומטים, אנשי השגרירות שעקרו זמנית מהארץ להלסינקי, שבאו לבקר את המשלחת הצופים הישראלית, מהם שמענו על השליחות הלכה למעשה של אנשי השגרירויות שלנו בעולם, על איך זה להיות תיכוניסט בחו"ל בבית ספר בינלאומי וזו הייתה חוייה נפלאה.
משלחת שבט אריות גדרות למחנה בקיץ של שבט הלסינקי בפינלנד, הוכתרה כהצלחה מסחררת, מרגשת עד דמעות, עמוסה בחוויות אישיות וקבוצתיות ובתהליכים רבים שחניכים עברו במהלך שבוע ימים של מסע מושלם. אנו מאושרים שהיו שכבגיסטים שהגו את הרעיון של משלחת שבטית, שהיו מי שרצו לקחו חלק, שלנו, כראשי שבט ניתנה הזכות ללוות את המשלחת, מההורים שסמכו עלינו ועל ילדיהם וכמובן מאושרים שיש את דור והמחלקה למשלחות בתנועה שנתנה לנו את כל הגב, את כל מה שהיינו זקוקים לו על מנת להפוך את המסע הזה לקסום.
חזק ואמץ.
תלי אוריאלי, אורית דורון ובני שניידר
ראשי שבט אריות גדרות.
